התהליך

אנחנו חיים וחיות עם עצמנו - גופנו, נפשנו ונשמתנו.

ובחיים עם עצמנו עלינו להיות בדממה ולשאול: מי אני? מה אני? למה אני כפי שאני?

זה לא טוב ורע, נכון ולא נכון, שחור ולבן. אנחנו פשוט צריכים וצריכות להכיר את העצמי האמיתי שלנו. 

חלקכם אולי שואלים מה זאת אומרת העצמי האמיתי? הרי אני זה אני וזהו. 

אז זהו שלעתים לא, ואפילו לרוב לא. למה?
כי הרבה פעמים אנחנו מתאימים את עצמנו לסביבה שלנו, למשפחה שלנו, לסיטואציות חברתיות, משום שאנחנו רוצים להיות מקובלים, אהובות, רצויים ורצויות. ואז יוצא שהרבה פעמים אנחנו מרצות ומרצים אחרים ושוכחים את רצוננו האמיתי.
לאט לאט ההתנהגויות הסתגלתניות הללו הופכות לדרך חיים, שמתרחקת לגמרי מהגרעין הראשוני של האישיות שלנו שאיתו נולדנו. אחד הדברים הקשים בעשיית שינוי בחיים הוא המקום בו אנחנו לא יודעים ואפילו חוששים מהתגובה של הסביבה הקרובה שלנו.

אבל להכול פתרון ואין דבר טוב יותר מללכת עם האמת שלנו! 

הסביבה תיאלץ להסתגל לכך ואתם/ן תקבלו את עצמכם/ן במתנה, שזה הדבר הכי חשוב בזמננו הקצר כאן על פני האדמה. אני מאמינה בלרפא באמצעות טכניקות הבעה ויצירה יחד עם תמיכה. טיפול בדרך הישנה, של לשפוך את הלב ולקבל רק הקשבה, גורם לנו להסיר אחריות, להישען. זה גם חשוב, אך כאן ישנה הזדמנות לקחת אחריות על השינוי המיוחל בחייכם/ן - להרגיש, לבטא, לחוות ולראות כיצד הדברים משתנים לטובה!

אז איך מוצאים ומחזירים את האני האמיתי?
בעזרת תרגילים שמעוררים את התת-מודע, שהוא הדבר הכי אותנטי שיש. מעוררים את הגוף לחשוף את האותנטיות של הנפש במקום מכיל ומקבל. הסיבה שאיבדנו את האותנטיות שלנו היא משום שחווינו חוסר קבלה במקומות בהם הבענו את עצמנו במלואנו, חווינו השתקה או שלא התקבלנו במלואנו על כל היתרונות והחסרונות שלנו. לא חווינו אהבת חינם - שיאהבו אותנו איך שאנחנו, עם כל הרבדים של האישית שלנו, הפחדים שלנו והרצונות שלנו. 

יש אנשים שהולכים עם הזרם, יש אנשים שהולכים נגד הזרם, אני מזמינה אתכם/ן לרקוד את הריקוד האישי שלכם/ן. לתת ביטוי תנועתי לנפש שלכן/ם וגם לשוחח. אני פותחת לכם/ן את השער לדייט עם עצמכם/ן בו יוגש מזון לנשמתכם/ן שיוביל אתכם/ן לשינוי מחשבתי, נפשי ותודעתי.

בעקבות השינוי, מחסומים שתקעו אתכם רוב החיים יוסרו, בעיות ייפתרו ודלתות ייפתחו לחיים להם ייחלתן/ם! 

וזאת כל התורה  

טקסט שכתבתי המתאר את הדרך למקום הכי מחובר לעצמנו:

 

לְהַקְשִׁיב לַגּוּף.

 

הוּא יוֹדֵעַ.

 

 הוּא זוֹכֵר, הוּא לֹא שׁוֹכֵחַ.

 

הַכֹּל... –

  

אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע,

 

אֶת הַנָּעִים, וְאֶת הַלֹּא כָּל-כָּךְ...

  

הוּא נִזְכָּר,

 

לִפְעָמִים בְּעֶזְרַת רֵיחוֹת

 

לִפְעָמִים בְּעֶזְרַת מַגָּע  

 

לִפְעָמִים בְּעֶזְרַת מַרְאוֹת.

 

בּוֹנֶה את הנֶפֶש שֶׁלוֹ,

 

מֵחֲוָיוֹתָיו וּמִזִּכְרוֹנוֹתָיו.

 

 

הַקְשִׁיבוּ לוֹ, לַגּוּף, וְשִֹימוּ לֵב.

 

הַכֹּול הוּא עוֹשֶׂה, הַגּוּף הַזֶּה:

 

כְּשֶׁהוּא עָיֵף, הוּא מְאוֹתֵת.

 

כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ "קוֹצִים", הוּא קוֹפֵץ.

 

כְּשֶׁהוּא רָעֵב, הוּא מְסַמֵּן,

 

כְּשֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ, הוּא קוֹרֵא.

 

כְּשֶׂהוּא מְסוּפּק, הוּא מִתְרווח,

 

וּכְשֶׁהוּא נֶהֱנֶה, הוּא שֹמח.

 

הוּא שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת,

 

הוּא סוֹמֵר שְׂעָרוֹת,

 

הוּא מְכַוֵּץ שְׁרִירִים...

 

וְשׁוֹמֵט עַצְמוֹ.

 

וְגַם נְהִיָּה חוֹלֶה...

 

וְאז הוּא מַרְפֶּה לְעַצְמוֹ, וּמְרַפֵא אֶת עַצְמוֹ.

 

הוּא מִתְעוֹרֵר, וְיָשֵׁן,

 

וְרוֹאֶה וְצוֹפֶה,

 

וּבְעִיקָר הוּא חוֹשֵׁב,

 

אבל גָם פּוֹעֵל לְלֹא מַחְשָׁבָה.

 

וּבוֹהֶה,

 

וְשׁוֹהֶה,

 

וּמְנַתֵּחַ,

 

וּבוֹחֵן.

 

הַכֹּל הוּא עוֹשֶׂה,

 

        הַגּוּף הַזֶּה.

הוּא מרגִישׁ

 

וּמִתְרגשׁ,

 

וּמְדַמְיֵין,

 

וּמְפַנְטֵז,

 

מְעַבֵּד

 

וּמְדַבֵּר,

 

וְשׁוֹתֵק,

 

וּמְשַׁהֵק,

  

וּמוֹתֵחַ,

 

וְשׁוֹכֵחַ,

 

וְזוֹכֵר, הַרבה הוּא זוֹכֵר.

 

מִשָּׁם, מֵאָז, וּמִתָּמִיד!

 

הוּא אוֹהֵב לִרְאוֹת מַה הוּא עָשָׂה בֶּעָבָר,

וְשֶׁיִּהְיוּ מִסָבִיב מַזְכָּרוֹת,

בִּדְמוּת אֲנָשִׁים,

 

טֶבַע,

 

אוֹתִיּוֹת,

 

חֲוָיוֹת.

 

 

וְרֶצֶף שָׁלֵם שֶׁל שִׂיחוֹת,

 

הַרְפַּתְקָאוֹת,

 

רִגּוּשִׁים,

 

עֲצַבִּים...

 

 

וּכְשֶׁהוּא שָׂם אֶת הָאֶצְבַּע עַל הַמָּקוֹם הַטּוֹב,

הַגּוּף הַזֶּה,

 

אָז טוֹב לוֹ.

וְטוֹב לָנוּ.

 

 

 

הוא נוֹכֵחַ תָּמִיד,

מַקִּיף אֶת הַנְּשָׁמָה

וְשׁוֹמֵר עָלֶיהָ.

 

  

נִמְצָא בְּדּוּ-שִׂיחַ מַתְמִיד אִתָּהּ.

 

מִתְרַגֵּשׁ אִתָּהּ

 

כָּל

 

הַזְּמַן

 

 

 

והיא מְאוֹתֶתֶת לו

וּמְדַבֶּרֶת אֶל הַגּוּף הַנּוֹשֵׂא אוֹתָהּ,

 

וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ זוֹעֶקֶת אֵלָיו.

 

 הִיא מוּדַעַת לְחֻלְשׁוֹתָיו,

אַךְ גַּם יוֹדַעַת אֶת עָצְמָתוֹ וְאֶת יְכוֹלוֹתָיו.

 

 והוא שומע, תָּמִיד.

אַךְ הוא לֹא בטוח בעצמו

וּבַיְּכוֹלוֹת שלו...

 

 

הָעוצְמוֹת

שלו

גְּ

ד

וֹ

ל

וֹ

ת

כָּל

כָּךְ

 

 

שֶׁאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, שהנשמה אֵינָה יְכוֹלָה

לַעֲשׂוֹת

עִם הַגּוּף שֶׁלָּהּ.

 

טאל לוי כהן

הבנת הגוף ככלי ביטוי תנועתי-אותנטי, מובילה להכרת האני האמיתי, ובכך נסללת דרך קלה וטבעית לפתרון בעיות ושיפור מערכות היחסים עם עצמנו ועם יקירינו!

     צרו קשר:  052-3720763

מידע נוסף ושיתופי פעולה: