התהליך

עצמנו = גופנו, נפשנו ונשמתנו.

בחיינו עם עצמנו אנחנו מתחבריםות למהות שלנו ושואליםות: מי אני? מה אני? למה אני כפי שאני?

זה לא טוב או רע, נכון או לא נכון, שחור או לבן. 

זו פשוט היכרות עם העצמי האמיתי שלנו. 

קורה שהתאמנו את עצמנו לסביבה, למשפחה, לסיטואציות חברתיות, כדי להיות מקובלים, אהובות, רצויים ורצויות.

ואנחנו מרציםות אחריםות ושוכחיםות את רצוננו האמיתי...

ההתנהגויות הסתגלניות הללו הופכות לדרך חיים,

שמתרחקת לגמרי מהגרעין הראשוני של האישיות שלנו איתו נולדנו ולאיבוד האותנטיות...! 

עוד סיבה לאיבוד האותנטיות שלנו היא משום שחווינו חוסר קבלה כאשר הבענו את עצמנו במלואנו וחווינו השתקה או שלא התקבלנו במלואנו על כל היתרונות והחסרונות שלנו, שלא חווינו אהבת חינם עם כל הרבדים של האישית שלנו, הפחדים שלנו והרצונות שלנו. 

אבל אין דבר טוב יותר מללכת עם האמת שלנו! 

אחד הדברים הקשים ביצירת שינוי בחיים הוא חוסר הידיעה והחשש מהתגובה של הסביבה הקרובה שלנו. 

הסביבה תיאלץ להסתגל לכך ואתםן תקבלו את עצמכםן במתנה, שזה הדבר הכי חשוב! 

אני מאמינה בשינוי באמצעות טכניקות הבעה ויצירה יחד עם תמיכה - וכך ישנה הזדמנות לקחת אחריות על השינוי המיוחל בחייכםן - להרגיש, לבטא, לחוות ולראות כיצד הדברים משתנים לטובה!

אז איך מוצאים ומחזירים את האני האמיתי?
בעזרת תרגילים שמעוררים את התת-מודע, שהוא הדבר הכי אותנטי שיש.

וכך יוצרים הקשבה לגוף, חושפים את האותנטיות וחוזרים להיות נוכחים בגוף ובמלוא הווייתנו!!

וזאת כל התורה  

 

לְהַקְשִׁיב לַגּוּף.

 

הוּא יוֹדֵעַ.

 

 הוּא זוֹכֵר, הוּא לֹא שׁוֹכֵחַ.

 

הַכֹּל... –

  

אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע,

 

אֶת הַנָּעִים, וְאֶת הַלֹּא כָּל-כָּךְ...

  

הוּא נִזְכָּר,

 

לִפְעָמִים בְּעֶזְרַת רֵיחוֹת

 

לִפְעָמִים בְּעֶזְרַת מַגָּע  

 

לִפְעָמִים בְּעֶזְרַת מַרְאוֹת.

 

בּוֹנֶה את הנֶפֶש שֶׁלוֹ,

 

מֵחֲוָיוֹתָיו וּמִזִּכְרוֹנוֹתָיו.

 

 

הַקְשִׁיבוּ לוֹ, לַגּוּף, וְשִֹימוּ לֵב.

 

הַכֹּול הוּא עוֹשֶׂה, הַגּוּף הַזֶּה:

 

כְּשֶׁהוּא עָיֵף, הוּא מְאוֹתֵת.

 

כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ "קוֹצִים", הוּא קוֹפֵץ.

 

כְּשֶׁהוּא רָעֵב, הוּא מְסַמֵּן,

 

כְּשֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ, הוּא קוֹרֵא.

 

כְּשֶׂהוּא מְסוּפּק, הוּא מִתְרווח,

 

וּכְשֶׁהוּא נֶהֱנֶה, הוּא שֹמח.

 

הוּא שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת,

 

הוּא סוֹמֵר שְׂעָרוֹת,

 

הוּא מְכַוֵּץ שְׁרִירִים...

 

וְשׁוֹמֵט עַצְמוֹ.

 

וְגַם נְהִיָּה חוֹלֶה...

 

וְאז הוּא מַרְפֶּה לְעַצְמוֹ, וּמְרַפֵא אֶת עַצְמוֹ.

 

הוּא מִתְעוֹרֵר, וְיָשֵׁן,

 

וְרוֹאֶה וְצוֹפֶה,

 

וּבְעִיקָר הוּא חוֹשֵׁב,

 

אבל גָם פּוֹעֵל לְלֹא מַחְשָׁבָה.

 

וּבוֹהֶה,

 

וְשׁוֹהֶה,

 

וּמְנַתֵּחַ,

 

וּבוֹחֵן.

 

הַכֹּל הוּא עוֹשֶׂה,

 

        הַגּוּף הַזֶּה.

הוּא מרגִישׁ

 

וּמִתְרגשׁ,

 

וּמְדַמְיֵין,

 

וּמְפַנְטֵז,

 

מְעַבֵּד

 

וּמְדַבֵּר,

 

וְשׁוֹתֵק,

 

וּמְשַׁהֵק,

  

וּמוֹתֵחַ,

 

וְשׁוֹכֵחַ,

 

וְזוֹכֵר, הַרבה הוּא זוֹכֵר.

 

מִשָּׁם, מֵאָז, וּמִתָּמִיד!

 

הוּא אוֹהֵב לִרְאוֹת מַה הוּא עָשָׂה בֶּעָבָר,

וְשֶׁיִּהְיוּ מִסָבִיב מַזְכָּרוֹת,

בִּדְמוּת אֲנָשִׁים,

 

טֶבַע,

אוֹתִיּוֹת,

 

חֲוָיוֹת.

 

 

וְרֶצֶף שָׁלֵם שֶׁל שִׂיחוֹת,

 

הַרְפַּתְקָאוֹת,

 

רִגּוּשִׁים,

 

עֲצַבִּים...

 

 

וּכְשֶׁהוּא שָׂם אֶת הָאֶצְבַּע עַל הַמָּקוֹם הַטּוֹב,

הַגּוּף הַזֶּה,

 

אָז טוֹב לוֹ.

וְטוֹב לָנוּ.

 

 

 

הוא נוֹכֵחַ תָּמִיד,

מַקִּיף אֶת הַנְּשָׁמָה

וְשׁוֹמֵר עָלֶיהָ.

 

  

נִמְצָא בְּדּוּ-שִׂיחַ מַתְמִיד אִתָּהּ.

 

מִתְרַגֵּשׁ אִתָּהּ

 

כָּל

 

הַזְּמַן

 

 

 

והיא מְאוֹתֶתֶת לו

וּמְדַבֶּרֶת אֶל הַגּוּף הַנּוֹשֵׂא אוֹתָהּ,

 

וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ זוֹעֶקֶת אֵלָיו.

 

 הִיא מוּדַעַת לְחֻלְשׁוֹתָיו,

אַךְ גַּם יוֹדַעַת אֶת עָצְמָתוֹ וְאֶת יְכוֹלוֹתָיו.

 

 והוא שומע, תָּמִיד.

אַךְ הוא לֹא בטוח בעצמו

וּבַיְּכוֹלוֹת שלו...

 

 

הָעוצְמוֹת

שלו

גְּ

ד

וֹ

ל

וֹ

ת

כָּל

כָּךְ

 

 

שֶׁאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, שהנשמה אֵינָה יְכוֹלָה

לַעֲשׂוֹת

עִם הַגּוּף שֶׁלָּהּ.

 

טאל לוי כהן

הבנת הגוף ככלי ביטוי תנועתי-אותנטי, מובילה להכרת האני האמיתי,

ובכך נסללת דרך קלה וטבעית לפתרון בעיות ושיפור מערכות היחסים עם עצמנו ועם יקירינו!