לכולנו יש קולות בראש.

זה יכול להיות שניים, לרוב זה מינימום שניים -

אימא ואבא / טוב ורע / רגש והגיון / רוח וחומר / עבר ועתיד ועוד...

ולפעמים ישנם הרבה יותר קולות - סבתא וסבא, ודודים/ות, ואחים/ות, וחברים/ות ומורים/ות ועוד...

לרוב גם מגיע שלב בחיים שהקולות האלו מעמיסים עלינו, משתלטים עלינו, ומרוב שמיעה שלהם אנחנו כבר לא יודעים/ות מי אנחנו, ומה בתוך כל הקולות, היא המחשבה האישית שלנו...

וזה גורם לנו להתבלבל ואז לעצור ולהיכנס לדיכאון או לברוח מהארץ, לעשות סמים או לפתח הפרעות של הרס עצמי, לעבוד נון-סטופ או ללכת לאיבוד, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה וחוזר חלילה ועוד ועוד.

מתנדנדים/ות בין היותנו ישות ייחודית בכל היקום הזה, לבין היותנו רק עוד כבשה בתוך העדר.

הניסיונות הללו לחפש תשובות מביאים אותנו למצב שבו אנחנו מוצפים/ות, עמוסים/ות, טובעים/ות רגשית, מתקשים/ות מבחינה פיזית... ולמעשה אנחנו תקועים/ות במקום בו אנחנו חשים/ות צורך קמעי נושן של משהו שיכיל אותנו, כמו הרחם של אימנו... - מישהו שיבין אותנו באופן מוחלט, מישהי שתרגיע אותנו - שיתנו לנו תשובות מוחלטות ויעזרו לנו להגיע למסקנה - איך להיות מאושרים/ות בחיים?! שאלת השאלות...

במקום הזה צריך להסתכל לחיים בעיניים ולבחון מה בעצם קורה לנו ולמה זה קורה לנו? מה עברנו בחיים שהגענו למצב הזה? מי האנשים שהקיפו אותנו? של מי הקולות האלו ולמה הם איתנו כל הזמן???

איך היית שהיית ילדה? איזה תפקיד לקחת או קיבלת במשפחה? מה היית צריך/ה לעשות כדי להיות אהוב/ה? האם היית צריך/ה לעשות משהו בכלל? איך היו ההורים שלך לפני שנולדת? מה היו השאיפות שלהם? איך נולדת? בלידה קלה או שמא לאימא היה קשה? עם מי היא היתה בלידה? ולאורך החיים - איך דיברו אליך? אילו הגבלות חווית? באיזו אווירה חווית? מה קלטת? איך צילמו אותך? מה קרה לך במהלך החיים? ומה היו תגובותיך למה שקרה? ואיך זה השפיע על שאר חייך הרגשיים והפיזיים?

לכל אדם שאנחנו במגע איתו או איתה, ולכל חוויה בחיינו ישנה השפעה עלינו - חוויות הגוף שלנו "חורטות" את חוויות הנפש שלנו - קלות וקשות, טובות ורעות, נעימות או מזיקות.

באמצעות בהבעה וביצירה אפשר לתת ביטוי לקולות הללו ולהוציאן מהגוף.

מזמינה לפגישה להשתיק את הקולות ולנתינת ביטוי לקול הפנימי.

באהבה

(תמונה: בת-חן הוורדי וקשי)