קרה לכן/ם שנעצרו לכן פתאום החיים? שלא הייתה סיבה לקום בבוקר?... שברור מה צריך לעשות כדי לצאת מזה, אבל פשוט אי אפשר...!

כל מי שזה קרה לו או לה, רוצה לצאת מהתקיעות הזאת - לעשות שינוי, אבל אנחנו לרוב מפחדות מהלא-נודע, מהחדש, מפחדים מהתגובה של הסביבה, מפחדות להיות לבד. אנחנו מגיבים בתגובות אוטומטיות חייתיות ב-Freeze, Fight or Flight - קיפאון, בריחה או לחימה….

אבל כיצורים אנושיים, אחרי שעשינו את זה פעם, פעמיים, עשר פעמים, ניסינו הכול וחזרנו שוב ושוב לאותו מצב, והסבל ממשיך והתסכול עוד מציף - לא נותר לנו אלא להתמודד.

לשחרר את האחיזה שלנו בעצמנו, להסתכל לפחד בעיניים, להבין איפה אנחנו נמצאים ואיפה אנחנו רוצות להיות ולשבור את המעגל הרפטאטיבי.

צריך הרבה סיבולת וסבלנות, זה תהליך סוחט וסיזיפי אבל מתגמל!!

ואז אנחנו אוזרות כוחות ואומץ רב ונותנות ביטוי לכאב ויש דרכים רבות:

כותבות אותו בוכים אותו מדברות עליו עם חבר/ה או מטפל/ת צועקות אותו לאימא או לאבא מראים אותו לעולם נותנות לו ביטוי - מתקלפות, יוצאות החוצה - ובעצם פנימה - אל ים הרגשות. מראות את האני-האמיתי, את האני-האותנטי, שהוא בסופו של דבר או בתחילתו של דבר דומה ואפילו כמעט זהה אצל כולנו, הוא אוניברסלי.

**בואי לתת ביטוי וליצור את עצמך מחדש**