אנחנו חיים עם עצמנו, ובחיים עם עצמנו עלינו להסתכל פנימה - מי אני? מה אני? למה אני?

זה לא טוב ורע, נכון ולא נכון, שחור ולבן. אנחנו פשוט צריכים להכיר את העצמי האמיתי שלנו.

חלקכם אולי שואלים מה זאת אומרת העצמי האמיתי? הרי אני זה אני. אז זהו שלעתים לא, אפילו הרבה פעמים לא. למה?

כי הרבה פעמים אנחנו מתאימים את עצמנו לסביבה שלנו, למשפחה שלנו, לסיטואציות חברתיות, משום שאנחנו רוצים להיות מקובלים, אהובות, רצויים ורצויות. ואז יוצא שהרבה פעמים אנחנו מרצות ומרצים אחרות ואחרים ושוכחים את רצוננו האמיתי. לאט לאט ההתנהגויות הסתגלתניות הללו הופכות לדרך חיים, שמתרחקת לגמרי מהגרעין הראשוני של האישיות שלנו שאיתו נולדנו.

הסיבה שאיבדנו את האותנטיות שלנו היא משום שחווינו חוסר קבלה במקומות בהם הבענו את עצמנו במלואנו, חווינו השתקה או שלא התקבלנו במלואנו על כל היתרונות והחסרונות שלנו. לא חווינו אהבת חינם - שיאהבו אותנו איך שאנחנו, עם כל הרבדים של האישית שלנו, הפחדים שלנו והרצונות שלנו.

אז איך מוצאים ומחזירים את האני האמיתי? בעזרת תרגילים שמעוררים את התת-מודע, שהוא הדבר הכי אותנטי שיש. מעוררים את הגוף לחשוף את האותנטיות של הנפש במקום מכיל ומקבל.