• Tal Levy Cohen טאל

פוסט המשך מס' 11 – סיום - Continued post #11

כמה טיפים על דרכים "להתייחס להשמנה בגיל ההתבגרות בהבנה":

אני כן יכולה לעודד, אני הייתי בולימית ויצאתי מזה, ומה שהכי עזר לי לצאת מזה, היה להבין מה קרה לי ומאיפה הכול הגיע. למה הגעתי למצב שאני לא אוהבת את עצמי ואת איך שאני נראית, מה בעצם "הלבשתי" על עצמי, ואיך לעזור לעצמי לשנות את זה.

יש לנו את הכוח לרפא את עצמנו. קודם כל צריך לרצות, ואז אפשר להיעזר באנשים מכילים, מבינים, איכפתיים, נייטראליים, עם ניסיון חיים שמוכיח שאפשר לעשות שינוי.

בנוסף, ואני משוחדת - האמנויות מרפאות. על-ידי נתינת ביטוי בשירה, בריקוד, במשחק, לגוף הזה שלנו, שסוחב בתוכו זיכרונות משנים רבות של חיים, ועל-ידי איוורור ושחרור מחשבות שנחשבו יותר מדי שנים ובשל כך הפכו לאמונות.

וכך, באמצעות שירים, ריקודים ומשחקים אנחנו נותניםות דרור, מתחברים לעצמנו כילדים וילדות וחוזריםות למהות שלנו שהיא -

בני אדם, חשים, חושבים, רואים, מרגישים, מבטאים – וזה לא משנה כמה אנחנו שוקלות ושוקלים...!



Some tips on “Treating teens’ fattening with understanding”:

I can encourage you, I was bulimic and I got out of it, and what helped me the most was to understand what I was going through and where it all came from. Why did I get into a situation where I did not like myself and the way I look, what I have “dressed” myself up with, and I learned ways, which helped me change that.

We have the power to heal ourselves. By talking to people who are containing, understanding and caring, neutral, with life experience which proves that a change is possible.

In addition, the arts heal. By giving expression in song, dance, acting - to this body of ours, which carries within it memories from many years of life and thoughts that have become beliefs.

And so, through songs, dances and acting games we give freedom, we connect to ourselves as children and return to our essence -

Humans who sense, think, see, feel, express - and it does not matter how much we weigh ...!


0 צפיות0 תגובות

     צרו קשר:  052-3720763

מידע נוסף ושיתופי פעולה: