מארגה - האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל והגעה להארה

פעם, לפני, מה היה? סוף-סוף זה מורגש רחוק. רחוק כדי שאוכל לגעת בזה, רחוק כדי שאוכל לחשוף. זה נחמד שאני מנסה להיזכר ומוצאת שהתחלתי לשכוח ואני מתאמצת להיזכר. נעה בזיכרוני למחוזות של חוויות העבר ומתחילה להיזכר במצבים שהייתי בהם. אז הרגשת המחנק עולה ודמעות מציפות את העיניים עם ההבנה כמה הגוף זוכר. הפצעים כמעט ומגדילים, יצא לי פתאום לומר בעודי כותבת. כנראה זה מה שנכון כרגע, כשבעצם רציתי לומר מגלידים... כי ככל שאני נכנסת לעומק אני מבינה שהפצע עודנו נמצא. הוא נמצא בזיכרון החושי, המחשבתי, הרגשי שלי. ואני מבינה שתלכידי הזיכרון שלי חרותים לא רק בגופי אלא גם בראשי. זאת הייתה מישהי אחרת. יש ממנה עוד שאריות קלילות, אבל הן מתחילות להימחק ככל שאני מתַרגלת את האני האמיתית, האותנטית. באמצעות מתן ביטוי - בחיים, באמנות - אני עושה את המארגה שלי! מארגה היא, בשפת סנסקריט - האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל. בואו לחוות את המארגה!....