כדי לשנות את האנושות לטובה עלינו להתחיל בתוכנו

אנחנו רוצים שילדינו ילמדו וידברו שלום, שלווה, אחווה, אהבה... אבל ילדינו מרגישים הכול, והם מרגישים כשאנחנו אומרים להם דבר אחד ומתנהגים אחרת, ולרוב, ההתנהגויות הן שמשפיעות על החינוך הכי הרבה.

מהאטמה גנדי אמר כי "השדים היחידים בעולם הם השדים בליבנו. שם צריך להתחולל הקרב." אז אני לא בעד קרבות, גם אם הם פנימיים, אבל בהחלט צריך להתמודד עם מה שמתרחש בפנים כדי ליצור מציאות אחרת בחוץ.

כן, קודם כול עלינו לעשות שלום בנפשנו עם הדברים שאנחנו פוחדים ופוחדות להתמודד איתם ומסתירים אותם.

עלינו לקבל את הפחדים בשלווה, כי הם קיימים. אין מה לעשות, הם לא ייעלמו. הם חלק מאיתנו, וטוב שכך. עלינו להתיידד עם הפחדים שלנו, כי הם אלה שמשאירים אותנו עירנים ועירניות ומאפשרים לנו להתמודד בעולם שצריך לשרוד בו. עלינו לאהוב את החלקים האלה שבתוכנו ואפילו להכיר להם תודה, כי הם לא סתם נמצאים שם!

עלינו לתת מקום לעצמנו לבטא את הרגשות ה"אסורים" האלה. לא להסתיר, לא להתחבא, ולא לפחוד. נהפוך הוא - להסתכל לפחדים בעיניים, כי כשמתבוננים בהם בעין פקוחה הם מתגמדים מיד! ברגע שנעמיד אותם באור הזרקורים וניתן להם במה - חלק גדול מהעבודה כבר ייעשה והשלום, השלווה, האחווה והאהבה יפרחו בתוכנו. או אז נוכל להעבירם בלב שלם לילדינו וליצור עולם אנושי יותר, מלא ברגשות הלגיטימיים האלה שיבואו לידי ביטוי בכל רגע נתון, ברוגע ובביטחון ובלי פגיעה באנשים אחרים.

לבטא, זוהי כל התורה. שיהיה בהצלחה!!